גזר דין בתיק ת"פ 1894-09

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של שבל"ר , שיבוש הליכי משפט, ונהיגה בזמן פסילה.

לפי כתב האישום המתוקן, בחודש יולי 2009, נטל הנאשם משאית המצויה בבעלות מר משה ביטון, באמצעות מפתח משוכפל, והשתמש בה ללא רשות הבעלים.

ביום 19.7.09 נתפס הנאשם כשהוא נוהג במשאית וזאת למרות שהוא נפסל נהיגה.

בהמשך, בעת עריכת עימות בינו לבין הנהג אליו הוצמדה המשאית, שיבש הנאשם הליכי משפט בכך שאמר לחוקר, כי הנהג מעורב במעשה העבירה ואמר לנהג מילים ברוסית, במהלך עריכת העימות.

הנאשם יליד 1976, ולחובתו 2 הרשעות קודמות בעבירות של הסעת שב"ח משנת 2002 והחזקת סכין משנת 2009.

בנוסף, לנאשם עבר תעבורתי מכביד , הכולל 52 הרשעות קודמות , רובן בעבירות מסוג ברירת משפט, אך גם בעבירות של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע וללא רישיון נהיגה ועבירה של גרימת תאונת דרכים.

ביום 19.1.06, נדון הנאשם לפסילה בת 8 חודשים, בשל מעורבותו בתאונת דרכים, ומאחר ולא הפקיד את רישיונו, הפסילה חלה גם בעת ביצוע העבירות נשוא תיק זה.

כל אחת מהעבירות שעבר הנאשם, מצדיקה עונש מאסר , ובדר"כ, יש מקום להטלת עונש מאסר ממש לתקופה שאינה קצרה.

גם עברו של הנאשם אינו מקל ולא ניתן לטעון, כי לאור עברו יש מקום להקל עימו.

התביעה טענה כבר במסגרת ההסדר להטלת עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, התחייבות, פסילה וקנס ואילו הסניגור, עתר להסתפקות בעונשים מותנים ובקנס, שכן לטענתו, הנאשם עבר הליך שיקומי בתקופה האחרונה, קיבל רישיון זמני, וכי אם ייגזר עליו עונש מאסר או עונש פסילה, ההליך השיקומי ירד לטמיון.

בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר ביום 8.4.10.

בתסקיר ציין שירות המבחן, כי הנאשם  מנהל אורח חיים תקין , מבטא יציבות תעסוקתית ודאגה לפרנסת משפחתו.

יחד עם זאת, שירות המבחן ציין, כי הנאשם נוטה להשליך אחריות למעשיו על גורמים חיצוניים ובענייננו טען, כי ביצע את העבירות לאחר שבעל המשאית לא שילם לו את משכורתו ולאור מצוקה כלכלית בה הוא היה שרוי.

שירות המבחן התרשם מקיומה של רמת מסוכנות נמוכה עד בינונית להישנות עבירות דומות ולאור הבעת חרטה וההרתעה שבהליך המשפטי, המליץ על עונש מוחשי המציב גבולות בדרך של מאסר בעבודות שירות.

אם כך, ניתן לראות, כי גם שירות המבחן לא התייחס להליך שיקומי משמעותי שעבר הנאשם וגם מדברי הסניגור עולה, כי ההליך השיקומי מתבטא בהסדרת חובות, אשר בגינן נקלע הנאשם למערבולת של אובדן רישיון הנהיגה ותיקים בהוצאה לפועל.

כאמור, תיק זה מצדיק מאסר בפועל ממש לתקופה העולה על 6 חודשים.

יחד עם זאת, לאור האמור בתסקיר ולאור טענות הסניגור, נראה לי, כי ניתן להקל במעט עם הנאשם, אולם אינני סבורה כי ניתן להסתפק בעונשים מותנים, להימנע מעונש מאסר או מעונש של פסילה בפועל.

בפסיקת בית המשפט העליון נקבע לא אחת, כי יש להטיל עונשים חמורים בגין עבירות הקשורות ברכב ואף בעבירות של נהיגה בזמן פסילה נקבע שיש להטיל בדרך כלל עונש מאסר.

לאור כל האמור לעיל, אתחשב בהודאת הנאשם ובנסיבותיו האישיות , אולם , לא במידה שביקש הסניגור.

לאור האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: